לפעמים כששואלים אותי בן כמה אני, לוקח לי כמה שניות להיזכר. אז בן כמה אני? אם אדמיין את עצמי יוצא לטיול בטבע זה מרגיש סביב 25, במהלך שיחה פילוסופית- סביב גיל 60 וליד ההורים תמיד 17. אמנם כבר מזמן עברתי את המשבר שקורה אחרי הפעם הראשונה שבחורה צעירה קראה לי "אדוני", אך עדיין ישנה התמודדות תמידית בין ההוויה לבין החוויה של החיים. הרי זה נהדר להרגיש בן 25 כשיוצאים לחגוג ולפעמים מנחם להיות ילד קטן או מבוגר אחראי מעבר לימיו. מתחשק לצחוק על כל זה ולשאול מה המשמעות של גיל כרונולוגי בכלל? ולמה אנחנו ממשיכים לייחס לו חשיבות כה גדולה?

לתופעה הזו יכולים להיות גם צדדים פחות רומנטיים, משברים, קשיים ובעיקר תחושה שהחיים לא נמצאים על המסלול הנכון. במקרים אלו אנו מרגישים שאנחנו חיים את החיים הלא נכונים, שאנשים בשלב החיים שלנו לא מבינים אותנו, שהכל השתנה ורק אנחנו לא וכו'. ובתורן, תחושות אלו גורמות לקושי במציאת זוגיות או פירוק של זוגיות קיימת, היעדר תחושת סיפוק מעבודה, חוסר עניין כללי וגם משברים עמוקים המובילים למצוקה נפשית ואף לחולי גופני. במצב זה מתנהלת מלחמה מתמדת עם ההתקדמות חסרת הרחמים של הזמן.

בהסתכלות ציורית אפשר לתאר את החיים כמסע. כל אחד מאיתנו הולך את דרך חייו האישית עם הפסגות והגאיות שבהן יעבור. אפשר גם לזהות שישנה מחזוריות המשותפת לכולנו במסע הזה. כשהדרך למשל עוברת ביער פרא יפהפה עם נחלים זורמים, ציפורים מצייצות וקרני שמש מבעד לפסגות העצים, כל אחד יעבור חוויות פרטיות, אך היער נותן את גוון המסע והאתגרים. כאשר הדרך תוביל במעלה פסגת הר שטוף רוחות הגוון ישתנה והאתגרים יהיו שונים. בהתאם, כדי לצלוח את המסע, עלינו להתייחס לשטח בו אנו הולכים. ישנן תקופות במהלך חיינו שמתאפיינות באנרגיה מסוימת, בשאלות עיקריות אותן אנו חוקרים ואתגרים מרכזיים והתקופות הללו משותפות לנו כבני אדם. ההולותרפיה  מחלקת את שלבי החיים הללו לשבע תקופות של שבע שנים, שביעונים, אשר לכל אחד מהם מאפיינים רוחניים, נפשיים וגופניים שונים.

לדוגמא השביעיון הפופולרי של שנות ה20 (גיל 21-28), זהו שלב בו האדם מתאחד עם ליבו ושם את חיי הלב במרכז. חשוב לו להיות ולעשות דברים שהוא אוהב. למצוא אהבה, להיות עם חברים שהוא אוהב, לעבוד בעבודה שהוא אוהב, לטייל במקומות שהוא אוהב וכו'. כאשר זה מצליח האדם חיי בתחושת סיפוק ומלאות. וכשזה לא מצליח, עולה הרבה ספק עצמי ביכולת ליצור חיים טובים, וספקות ב"עצמי". תקופת החיים הזאת מאופיינת בהרבה התממשות וחיבור לנשמה וללב. לאדם יש יכולת להרגיש האם הוא נמצא בנתיב חיים הנכון, האם מה שהוא עושה מהותי וחשוב או שולי וצדדי. היכולת הבינתית נפתחת מחדש, והאדם יכול להשתמש בחשיבה מופשטת ולהגיע להבנות רוחניות.

או השביעיון השביעי (גיל 42-49), מחזור החיים השביעי סוגר את שבעת המחזורים הראשונים של החיים. מצד אחד הוא שיא מימוש ופסגה של כל מה שאדם בנה במשך כל חייו, ומצד שני הוא סוף תקופת הצעירות, ומעבר לחלק הבא של החיים. אנשים מוצאים את עצמם בשלב מתקדם יחסית בקריירה, בתוך זוגיות ארוכה, הילדים כבר גדלו ולא זקוקים להשגחה צמודה, או לחילופין לאחר תהליך גירושין או פרידה. בשלב זה של החיים יש נטייה לשאלות קיומיות וצרכים רגשיים עמוקים שהודחקו או “הורדמו” בגלל מירוץ החיים, לצוף ולעלות על פני השטח. זהו שלב הבינה, אנחנו מחפשים להבין את עצמנו ואת החיים בכלל, והחיפוש אחר המשך משמעות לחיים בעיצומו. גיל זה מתאפיין בתחושה של הישגים אישיים, ומי שחייו טובים מרגיש מסופק כאדם שנעמד על פיסגת חייו הנוכחית, צופה בדרך הארוכה שעשה עד כה ויכול לרגע להעריך את מסע חייו, או להיפך, להיות מאוד מאוכזב.

אדם ממשיך לצמוח ולהתפתח במשך כל ימי חייו. כל שלב בחיים הוא ייחודי ומזמן בתוכו עניין, התמודדות, מרחבים להתממשות ועשייה. לעיתים אדם עובר שלב חיים מבחינה כרונולוגית אבל עדיין לא מצטרף אליו מבחינה נפשית ולפעמים מקדים את זמנו. הפערים הנובעים מחוסר ההבשלה והשלמה עם שלב חיים אחד, והיכולת לנוע ולעבור לשלב החיים החדש הם גורם משמעותי העלול לשבש את בריאותו ושלמותו של האדם. ככלי טיפולי נושא שלבי החיים יכול להיות מפת דרכים נהדרת, כל עוד נזכור שלכל אחד יש את הקצב שלו ושהמחויבות היא לאנרגיה ולא לשעון. כאשר אנו מנסים לרדת לעומקו של קושי אישי או תלונה של מטופל, אפשר לברר מה הנושאים שמעסיקים אותו בשלב זה? מה השאלות הגדולות? ומהן המחשבות על עולמו? ואז להתייחס לשלב החיים הכרונולוגי של האדם אל מול שלב החיים הרגשי בו הוא נמצא. אם זיהינו שיש פער, ישנו סיכוי טוב שלהתחיל מסע אל ההשלמה יקדם להחלמה ובריאות. לפעמים זה נראה שהעולם שייך לצעירים ושאחרי גיל 30 החיים נגמרים, אבל במחקרים רבים כשאנשים מבוגרים נשאלים על איכות חייהם דווקא שנות ה60 וה70 מככבות כשנים הכי טובות שהם זוכרים. חבל לפספס את זה. כל תקופת חיים כזו טומנת בחובה אתגרים ויתרונות גדולים וההרמוניה והגמישות שלנו יקבעו כמה נוכל להרגיש שהשגנו את מטרותינו, שאנחנו אוהבים את החיים שלנו ושהדרך היא באמת שלנו.